היסטרוסוקפיה אבחנתית היא פעולה שגרתית הניתנת כיום לביצוע במרפאה. בשל ההתפתוחיות הטכנולוגיות של השנים האחרונות ומזעור הציוד, ניתן כיום לבצע את הפעולה ללא קושי במרפאה גינקולוגית רגילה המצוידת בהתאם.
ההיסטרוסקופיה האבחנתית מתבצעת באמצעות סיב האופטי דק ביותר המגיע בעובי של 1.6 מ"מ ועם מעטפות הכיסוי המאפשרות להזליף תמיסה פיזיולוגית במהלך הפעולה. התמיסה חיונית ל"פילוס" הדרך בצוואר הרחם לתוך חלל הרחם. הסיב האופטי יכול להגיע לקוטר של כ-3 מ"מ שהוא שווה לפתיחה הפיזיולוגית הקיימת בצוואר הרחם של האישה.
עקרונית, לא אמורים להיות כלל כאבים בעת ביצוע הפעולה, אך כידוע כאב הוא תופעה אינדיווידואלית ונשים חוות את אותה הפעולה באופן שונה.
אצל חלק מהנשים יש תגובה רגשית הנובעת מהרקע לביצוע הפעולה (אי-פוריות ממושכת, ממצאים שגורמים לכאבים ו/או דימומים כבדים וממושכים, או פחדים הנובעים מסיפורי "זוועה" המתפרסמים ברחבי הרשת).
אצל נשים אחרות, עלול לקנן פחד שימצא משהו בבדיקת ההיסטרוסקופיה, שאולי יבהיר מדוע אינן פוריות וזה יכול לגרום למתח ומעמסה רגשית נוספת. יש זוגות הבאים מרקע סוציו-אקונומי שונה,והאישה פוחדת מהבעל או מבן משפחה אחר (שמלווה אותה בבדיקה) להחשב כ"לא פוריה".
כאן, מאד חשוב המסר המועבר מהצוות שמבצע הפעולה, רופא רגוע ומנוסה מלווה באחות חייכנית ומרגיעה, המדברים בגובה העיניים, ואלו יכולים לתרום רבות לאישה הנאלצת לעבור את ההיסטרוסקופיה, ולהפוך את הבדיקה לחוויה מתקנת לנשים שכבר נכוו בעבר מבדיקה כואבת, או שהגיעו טעונות רגשית מכל הסיבות שפורטו לעיל.
לעיתים, יתכנו גם סיבות אובייקטיביות לכאבים, נשים שעברו כריתת חרוט (קוניזציה) של צוואר הרחם, וכתוצאה מכך, תעלת הצוואר עלולה להיות צרה יותר, והחדירה עלולה לגרום לכאבים. נשים שלא הרו או ילדו לרוב רגישות יותר, וגם אובייקטיבית צוואר הרחם אצלן מכוסה בקולטנים העלולים להעצים את תחושת הכאב.
אצל חלק מהנשים – כתוצאה מהמעבר בצוואר הרחם או בעת הבדיקה עצמה – עלול להווצר דימום קל. מכיוון שנשים רבות שומרות נידה ודיני טהרה, הרי שהדימום הופך לנושא בעייתי עבורן והן נאלצות להוועץ בפוסק הלכה לגבי כשירותן לקיים מגע מיני כאשר מופיעים דימומים אלו. בנושא זה יש ורסטיליות רבה בין פוסקים שונים, והתשובות לאותן השאלות יכולות להשתנות.
בחלק מהנשים יש ממצאים המדממים ממגע, כלי דם פריכים לאחר לידה, שארית הריון (Retained Placenta)), פוליפ (Endometrial Polyp), שרירן (Fibroid/ Myoma) או שיגשוג יתר פתולוגי של הרירית (הפרפלזיה). במקרים אילו ניתן להצטייד במרשם מהרופא המבצע לקבלת תכשירים תרופתיים שיאפשרו הפסקת הדימום עד למועד ביצוע הפעולה הניתוחית.
אצל חלק מהנשים ובהתוויה המתאימה ניתן בו במקום (בשיטת See & Treat) לטפל בפתולוגיות מסוימות כגון- הוצאת התקן תוך רחמי " אבוד" , כריתת פוליפ גבעולי קטן, או צריבת כלי דם מדממים.
פעולת ההיסטרוסקופיה האבחנתית נחשבת מבחינה מקצועית כפעולה "נקיה" ואין צורך במתן אנטביוטיקה מניעתית. עם זאת, אצל נשים עם רגישות יתר ונטיה לזיהומים חוזרים בדרכי המין ו/או השתן עלול להווצר זיהום ומומלץ לתת טיפול אנטיביוטי. למרות שההיסטרוסקופיה עצמה מתבצעת עם מיכשור סטרילי , אחת לכמה מאות עד כמה אלפים עלולה להפתח דלקת זיהומית כתוצאתה מהפעולה, שתצריך אנטביוטיקה. ברוב המקרים ניתן לטפל באנטביוטיקה בכדורים ואין צורך בעירוי. אחת לכמה אלפי מקרים עלול להווצר זיהום שיצריך אשפוז למתן אנטיביוטיקה.
כיום ברוב קופות החולים ניתן לתת אנטיביוטיקה גם לוריד במסגרת אמבולטורית שאינה מצריכה אישפוז בבית חולים.
תופעה זו היא נדירה ביותר ומתרחשת אחת לאלפי מקרים, ונובעת קרוב לוודאי ממצב של הידבקויות קשות בתעלת צוואר הרחם (תסמונת אשרמן-הידבקויות לאחר הפלות מרובות), או כניסה לתעלה כוזבת בצוואר הרחם הנובעת מחוסר ניסיון מספק של הרופא המבצע. מפאת הקוטר הזעיר של הסיב האופטי הנזק העלול להגרם מזערי, ומאחר ואין שימוש באנרגיה בפעולה, החשש מפגיעה באיברים סמוכים כגון מעי או דרכי השתן, קטן מאד. בכל מקרה, כאשר מאותרת פגיעה שכזאת, יש להשאיר את האישה להשגחה למשך מספר שעות לוודא שלא מופיע דימום חריג, או הפרשה של נוזלי גוף (שתן או צואה) מצוואר הרחם.
למרות תופעות הלוואי שצוינו כאן, ההיסטרוסקופיה האבחנתית נחשבת לפעולה בטוחה בעלת שיעור סיבוכים או תופעות לוואי קטנים עד זניחים, וניתן לבצעה ללא חשש, כמובן עדיף ככל פעולה כירורגית בידיים מנוסות ומיומנות ככל האפשר.
(לקריאה מורחבת על היסטרוסקופיה אבחנתית)
המאמר נכתב על ידי פרופסור שלומי כהן איילון
"חבל שלא שמעתי עליך קודם, זה היה חוסך ממני הרבה עגמת נפש וכאבים רבים"
לצפייה במכתב"תודה על הליווי לאורך כל הדרך, במיומנות ובמקצועיות נפלאה
לצפייה במכתב"המשך להיות רופא מיוחד, רופא שכמותו אין עוד אחד"
לצפייה במכתב